בנימין נתניהו
לפי נתוני הכנסת, נתניהו מכהן כראש הממשלה מ־29 בדצמבר 2022.
לפי נתוני הכנסת, בנימין נתניהו חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.
עובדות, מגמות והשוואות במקום סיסמאות. כל מספר מוצג עם מקור, תקופה ומגבלות — כדי שתוכלו לגבש עמדה משלכם.
בכל נושא אנחנו מציגים רק מידע שניתן לבדוק. המהדורה הראשונה צרה בכוונה; נוסיף נתונים והשוואות ככל שיאומתו.
נקודת פתיחה למיפוי הממשלה הנוכחית. תפקידים עשויים להשתנות, ולכן לכל פרט מוצג תאריך בדיקה.
תמונת מצב ראשונית וחלקית של ראש הממשלה וחמישה משרדים הנוגעים לנושאי האתר. תפקידים עשויים להשתנות; להרכב העדכני יש לעיין ברשימת הכנסת המקושרת.
לפי נתוני הכנסת, נתניהו מכהן כראש הממשלה מ־29 בדצמבר 2022.
לפי נתוני הכנסת, בנימין נתניהו חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.
לפי נתוני הכנסת, סמוטריץ׳ מכהן כשר האוצר מ־29 בדצמבר 2022.
לפי נתוני הכנסת, כ״ץ מכהן כשר הביטחון מ־8 בנובמבר 2024.
לפי נתוני הכנסת, ישראל כ״ץ חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.
לפי נתוני הכנסת, קיש מכהן כשר החינוך מ־29 בדצמבר 2022.
לפי נתוני הכנסת, מינויו הנוכחי של כץ לשר הבריאות החל ב־24 בנובמבר 2025.
לפי נתוני הכנסת, סער מכהן כשר החוץ מ־8 בנובמבר 2024.
לרשימת בעלי התפקידים המלאה בממשלה ה־37 ← · לפרופילים הראשונים של אישי ציבור ←
אלו מספרי חברי הכנסת בסיעות המכהנות כעת, ולא תוצאות הבחירות או רשימת מועמדים לבחירות הבאות.
מדדים נבחרים עם הגדרות ותקופות ברורות. שינוי במדד אחד אינו תיאור מלא של מצב המדינה.
בסקר משקי הבית של הלמ״ס לשנת 2023, המדד משווה את הוצאות הדיור להכנסה של אותו משק בית. זו מדידה ישירה יותר של הנטל.
להקשר בלבד: שכר דירה ממוצע בתקופה רבעון שני של 2026 היה 5,085.5 ש״ח לחודש, ושכר ממוצע ברוטו למשרת שכיר בתקופה יוני 2026 היה 15,218 ש״ח. המדגמים והמכנים שונים, ולכן אין לחלק מספרים אלה זה בזה כדי לאמוד נטל דיור. שיטת סקר משקי הבית השתנתה ב־2023.
תיקון פומבי · מדד נטל הדיור החליף יחס בין שכר דירה לשכר ממוצעים ←
לתמונת יוקר המחיה ומשקי הבית ← · למדדי איכות חיים נוספים ← · למגמות בישראל ולהשוואת המחירים הבינלאומית ← · לשכר והכנסה מעבודה בישראל ← · למחירי דיור ונטל דיור ← · למחירי מזון, אנרגיה ותחבורה ← · לחוב, עוני ואי־שוויון במשקי בית ← · להשוואת שכר שנתי עם אירופה ← · להשוואת שיעור המועסקים ← · לביטחון אישי ולבטיחות בדרכים ←
מבט ראשוני וממוקד על מחירי הצריכה, השכר הממוצע למשרת שכיר ורמת המחירים בהשוואה בינלאומית. כל מדד עונה על שאלה אחרת; חשוב לקרוא את התקופות וההגדרות.
לפי הלמ״ס, המחירים לצרכן היו גבוהים ב־1.5% באוגוסט 2026 לעומת אוגוסט 2025. האטה באינפלציה אינה פירושה חזרה לרמת המחירים הקודמת.
השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים עלה ב־7.7% במחירים שוטפים בין יוני 2025 ליוני 2026. הלמ״ס מדווחת על עלייה של 5.9% בניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן.
בהשוואת OECD לשנת 2023, רמת מחירי הצריכה בישראל הייתה גבוהה ב־22% מנקודת הייחוס של הארגון.
המדד ירד ב־1.1% בתקופת אפריל–מאי, ואז עלה ב־0.1% במאי–יוני וב־0.2% ביוני–יולי. הלמ״ס מדווחת גם שמחירי יוני–יולי 2026 היו נמוכים ב־1.2% לעומת יוני–יולי 2025. שלוש התקופות האחרונות הן ארעיות.
שכר הדירה החודשי הממוצע המשוער בישראל עמד על 5,085.5 ש״ח באפריל–יוני 2026, גבוה ב־206.8 ש״ח מאותו רבעון ב־2025. ההפרש בין הממוצעים אינו מדד לשינוי במחיר השכירות של דירה בעלת מאפיינים קבועים.
שיעור התלמידים שהגיעו לרמת הבסיס בישראל היה נמוך ב־14 נקודות אחוז מממוצע ה־OECD באותו מבחן (60% לעומת 74%).
שיעור התלמידים שהגיעו לרמת הבסיס בישראל היה נמוך ב־11 נקודות אחוז מממוצע ה־OECD (54% לעומת 65%).
שיעור התלמידים שהגיעו לרמת הבסיס בישראל היה נמוך ב־10 נקודות אחוז מממוצע ה־OECD (59% לעומת 69%).
בישראל 11% מבני 25–34 היו ללא השכלה תיכונית מלאה ב־2025, לעומת 12% בממוצע ה־OECD. בדוח 2026 ה־OECD מדווח על עלייה בישראל מ־9% ב־2015.
61% מהמתחילים בישראל השלימו תואר ראשון בזמן התקני, לעומת 43% בממוצע ה־OECD.
בתוך שלוש שנים נוספות שיעור המסיימים הגיע ל־79% בישראל ול־70% בממוצע ה־OECD.
בדוח ה־OECD תוחלת החיים בישראל היא 83.8 שנים, 2.7 שנים מעל ממוצע הארגון.
לפי ה־OECD, שיעור התמותה הניתנת למניעה בישראל הוא 78 ל־100 אלף נפש, לעומת 145 בממוצע הארגון. במדד זה ערך נמוך יותר עדיף.
בלוח התמותה השלם ל־2020–2024, תוחלת החיים של גברים בקבוצת יהודים ואחרים גבוהה ב־4.4 שנים מזו של ערבים.
בלוח התמותה השלם ל־2020–2024, תוחלת החיים של נשים בקבוצת יהודים ואחרים גבוהה ב־3.4 שנים מזו של ערבים.
ישראל הוציאה על בריאות 7.6% מהתוצר לעומת 9.3% בממוצע ה־OECD, לפי דוח 2025.
לפי הלמ״ס, מימון ציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות היה 4.8% מהתוצר ב־2023 ו־4.7% ב־2024 (אומדן מוקדם).
62% מההוצאה על בריאות בישראל מומנו באמצעות מנגנוני תשלום חובה מראש, לעומת 75% בממוצע ה־OECD.
לפי תרשים 5.8 של ה־OECD, הוצאה ישירה על בריאות הייתה 3.1% מהצריכה הסופית של משקי הבית בישראל, לעומת 3.2% בממוצע הארגון.
בתרשים 5.10 של ה־OECD, 5.4% ממשקי הבית בישראל סווגו כבעלי הוצאה מעיקה על בריאות ב־2022.
73% מהמשיבים בישראל היו מרוצים מזמינות שירותי בריאות איכותיים, לעומת 64% בממוצע ה־OECD.
לפי ה־OECD, בישראל היו 3.0 מיטות אשפוז לאלף תושבים, לעומת ממוצע של 4.2 במדינות הארגון בנתוני 2023 או השנה הקרובה ביותר.
לפי דוח המדינות של ה־OECD, בישראל היו 3.5 רופאים פעילים לאלף תושבים לעומת ממוצע של 3.9 בארגון.
לפי דוח המדינות של ה־OECD, בישראל היו 5.6 אחיות ואחים פעילים לאלף תושבים לעומת ממוצע של 9.2 בארגון.
שיעור התעסוקה מנוכה העונתיות ירד מ־60.3% ביולי ל־60.0% באוגוסט 2026, הפרש של 0.3 נקודת אחוז. ארבעה נתונים חודשיים אינם מספיקים לקביעת מגמה מתמשכת.
אנחנו מפרידים בין הקצאה ישירה, תמיכה עקיפה והערכות של השפעה כלכלית. אלה סוגי נתונים שונים ואין לחברם בלי בדיקה.
למפת התקציבים, השירותים והמחירים ← · למפת סעיפי תקציב היסטוריים בתחומי דת ← · לאגרות הכשרות ומגבלות אומדן העלות ← · לראיות על מסחר בשבת ← · לעלות התקציבית של תחבורה בסופי שבוע ← · לנתוני גיוס, מילואים ומודלים כלכליים ←
תכנית 220101 כוללת תמיכה במועצות דתיות וכן שכר רבנים ובלניות ביישובים. הנתונים משלבים הוצאה בפועל, תקציב מקורי, הצעת תקציב ומצב תקציב מאוחר יותר ב־2026; הם אינם מגמת הוצאה או העלות הכוללת של מדיניות דת ומדינה.
הצעת התקציב של המשרד לשירותי דת לשנת 2026 מציגה סכום זה כביצוע בשנת 2024 בתכנית 220101.
הצעת התקציב ל־2026 מציגה את הסכום שנקבע בחוק התקציב ל־2025 לתכנית 220101.
בהצעת המשרד מינואר 2026 זהו התקציב נטו לתכנית 220101.
בקשת משרד האוצר שהוגשה לכנסת מציגה 429.823 מיליון ש״ח לפני העברת עודפים מבוקשת של 6.307 מיליון ש״ח לתכנית 220101. הסכום גבוה מההצעה מינואר, שעמדה על 405.912 מיליון ש״ח.
שני המקורות הרשמיים מציגים את הסכומים באלפי שקלים; כאן הם הומרו למיליוני שקלים. הצעת 2026 ומצב התקציב המאוחר יותר הם שלבים של אותה תכנית ואסור לחבר ביניהם. תכנית 220101 כלולה בסעיף התקציבי של המשרד לשירותי דת, ולכן אין להוסיף אותה לסך המשרד כסכום נפרד. הנתונים אינם כוללים מימון רשויות מקומיות, משרדים אחרים או אומדנים של עלויות עקיפות והזדמנות.
נתונים נקודתיים על יחסים בינלאומיים, עם הבחנה בין עמדות הציבור, החלטות ממשלות וקשרים חומריים.
לסקירה המשולבת של ישראל בעולם ← · לסקירת קשרי הסחר והביטחון ← · להשקעות ישירות ולסחר סחורות ← · ליבוא טכנולוגי ולקשרי מחקר נבחרים ← · לקשרים דיפלומטיים וחומריים נבחרים ← · לקשרי ביטחון ורכש נבחרים ← · ליבוא אנרגיה, חשמל ותנועה אווירית ← · למדדי מעמד בין־לאומי נבחרים ←
סיוע צבאי אמריקאי ותכניות משותפות להגנה מפני טילים הם קשר ביטחוני שניתן למדידה. הנתונים מתארים הקצבות אמריקאיות בשנת הכספים 2025, ולא אספקת ציוד, את כלל הוצאות הביטחון של ישראל או תרחיש של שינוי ביחסים.
שירות המחקר של הקונגרס מדווח כי חוק ההקצבות לשנת הכספים 2025 העמיד את המימון הצבאי הזר לישראל על 3.3 מיליארד דולר.
אותו דוח מציין הקצבה של 500 מיליון דולר לתכניות שיתוף פעולה בהגנה מפני טילים בשנת הכספים 2025.
שנת הכספים האמריקאית נמשכת מאוקטובר עד ספטמבר. שני הסכומים הם קטגוריות הקצבה שונות; אין להוסיף להם את מלוא ההתחייבות הרב־שנתית, אחרת תהיה ספירה כפולה. הנתונים אינם כוללים הקצבות חירום נוספות ואינם מודדים את חלקו של הסיוע בכלל תקציב הביטחון הישראלי או את השפעתו הסיבתית של שינוי ביחסים.
בסקר של מכון פיו בשנת 2026, עמדות שליליות כלפי ישראל היו נפוצות מעמדות חיוביות ברוב 36 המקומות שנבדקו. הנתונים מתארים תשובות לשאלת דעת קהל, ולא מדיניות ממשלתית או התנהגות כלכלית.
השאלה: האם דעתך על ישראל חיובית מאוד, חיובית למדי, שלילית למדי או שלילית מאוד? (תרגום לצורכי תצוגה; נוסחי השאלון בפועל עשויים להשתנות בין שפות ומדינות.)
במסך צר אפשר לגלול את הטבלה לצדדים כדי לראות את כל העמודות.
| מדינה או אזור | דעה שלילית | דעה חיובית |
|---|---|---|
| קנדה | 65% | 28% |
| ארצות הברית | 60% | 37% |
| שוודיה | 78% | 19% |
| ספרד | 78% | 17% |
| הולנד | 76% | 20% |
| איטליה | 75% | 21% |
| גרמניה | 73% | 23% |
| פולין | 70% | 15% |
| בריטניה | 69% | 25% |
| צרפת | 68% | 24% |
| יוון | 65% | 30% |
| הונגריה | 54% | 32% |
| פקיסטן | 95% | 3% |
| מלזיה | 89% | 11% |
| אינדונזיה | 86% | 13% |
| יפן | 83% | 13% |
| אוסטרליה | 79% | 19% |
| בנגלדש | 79% | 13% |
| סינגפור | 72% | 28% |
| קוריאה הדרומית | 70% | 27% |
| הפיליפינים | 64% | 32% |
| תאילנד | 59% | 38% |
| סרי לנקה | 41% | 40% |
| הודו | 28% | 32% |
| טורקיה | 97% | 1% |
| הגדה המערבית ומזרח ירושלים | 85% | 4% |
| דרום אפריקה | 58% | 27% |
| קניה | 47% | 50% |
| ניגריה | 41% | 47% |
| גאנה | 36% | 49% |
| צ׳ילה | 60% | 22% |
| מקסיקו | 59% | 23% |
| קולומביה | 56% | 29% |
| ארגנטינה | 55% | 21% |
| ברזיל | 52% | 33% |
| פרו | 50% | 28% |
פיו מציג את 13 המקומות האלה כעליות מובהקות סטטיסטית בשיעור בעלי הדעה השלילית על ישראל. זו רשימת עליות נבחרות, ולא תמונת השינוי בכל המקומות שנבדקו; אין להסיק ממנה מה גרם לשינוי.
כל נתון במהדורה הזו מלווה בקישור למקור, בתקופת המדידה ובהסבר קצר על מגבלותיו. אנחנו משתמשים במקורות ראשוניים ככל האפשר ומעדכנים פרטים כשמתפרסם מידע חדש.
מספרים ותפקידים מוצגים בנפרד מהמשמעות שאפשר לייחס להם.
אנחנו בודקים הגדרות, תקופות ויחידות לפני השוואה בין שנים או מדינות.
נתון חסר או שאלה פתוחה מסומנים במקום להסתיר אי־ודאות.
שלחו לנו את העמוד, המשפט הבעייתי ומקור תומך. נבדוק תיקונים ענייניים ונציג שינוי מהותי בצורה גלויה.