פרויקט מידע ציבורי • מהדורה ראשונה

להבין את ישראל.
לפני שמחליטים.

עובדות, מגמות והשוואות במקום סיסמאות. כל מספר מוצג עם מקור, תקופה ומגבלות — כדי שתוכלו לגבש עמדה משלכם.

מה תמצאו כאן01 / 04
התמונה לא נגמרת בכותרת אחת.
01מי מקבל החלטות
02מה השתנה בחיי היום יום
03מה עולה כסף ציבורי
04איך ישראל עומדת בעולם
נתונים עם תאריך. טענות עם מקור. שאלות פתוחות מסומנות.
המידע מתעדכן בהדרגהגללו לנתונים
תמונת מצב

ארבע דרכים להתחיל להבין

בכל נושא אנחנו מציגים רק מידע שניתן לבדוק. המהדורה הראשונה צרה בכוונה; נוסיף נתונים והשוואות ככל שיאומתו.

מי נמצא בעמדת החלטה?

נקודת פתיחה למיפוי הממשלה הנוכחית. תפקידים עשויים להשתנות, ולכן לכל פרט מוצג תאריך בדיקה.

תמונת מצב ראשונית וחלקית של ראש הממשלה וחמישה משרדים הנוגעים לנושאי האתר. תפקידים עשויים להשתנות; להרכב העדכני יש לעיין ברשימת הכנסת המקושרת.

בצלאל סמוטריץ׳

שר האוצר

לפי נתוני הכנסת, סמוטריץ׳ מכהן כשר האוצר מ־29 בדצמבר 2022.

מגבלות והערות
  • הכרטיס אינו מפרט את תפקידו הנוסף במשרד הביטחון; ראו את הרשימה המלאה של הכנסת.

חיים כץ

שר הבריאות

לפי נתוני הכנסת, מינויו הנוכחי של כץ לשר הבריאות החל ב־24 בנובמבר 2025.

מגבלות והערות
  • ברשימת הכנסת מופיעים לכץ תפקידים נוספים; הכרטיס מתאר את תיק הבריאות בלבד.
הכנסת ה־25

סיעות הכנסת ה־25

אלו מספרי חברי הכנסת בסיעות המכהנות כעת, ולא תוצאות הבחירות או רשימת מועמדים לבחירות הבאות.

הליכוד32 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1096 · נבדק:
יש עתיד24 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1102 · נבדק:
ש״ס11 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1095 · נבדק:
כחול לבן - המחנה הממלכתי8 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1110 · נבדק:
יהדות התורה7 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1101 · נבדק:
הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ׳7 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1105 · נבדק:
ישראל ביתנו6 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1104 · נבדק:
עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר6 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1106 · נבדק:
רע״ם5 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1099 · נבדק:
חד״ש-תע״ל5 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1103 · נבדק:
הימין הממלכתי4 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1108 · נבדק:
העבודה4 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1100 · נבדק:
נעם - בראשות אבי מעוז1 מושבים
מקור: Knesset OData, current MK memberships, faction 1107 · נבדק:
מגבלות והערות
  • הרכב הסיעות עשוי להשתנות עקב התפטרות, חילופי חברי כנסת, פילוג או מיזוג. יש לבדוק שוב באתר הכנסת לפני שימוש חוזר.
  • הנתונים מתארים סיעות פרלמנטריות; הם אינם מציגים השתייכות לקואליציה ואינם מנבאים את רשימות הבחירות הבאות.

מה הנתונים מספרים על החיים כאן?

מדדים נבחרים עם הגדרות ותקופות ברורות. שינוי במדד אחד אינו תיאור מלא של מצב המדינה.

נטל הוצאות דיור

כמה משקי בית מוציאים לפחות 30% מהכנסתם על דיור?

בסקר משקי הבית של הלמ״ס לשנת 2023, המדד משווה את הוצאות הדיור להכנסה של אותו משק בית. זו מדידה ישירה יותר של הנטל.

28.6%ממשקי הבית, 2023

להקשר בלבד: שכר דירה ממוצע בתקופה רבעון שני של 2026 היה 5,085.5 ש״ח לחודש, ושכר ממוצע ברוטו למשרת שכיר בתקופה יוני 2026 היה 15,218 ש״ח. המדגמים והמכנים שונים, ולכן אין לחלק מספרים אלה זה בזה כדי לאמוד נטל דיור. שיטת סקר משקי הבית השתנתה ב־2023.

תיקון פומבי · מדד נטל הדיור החליף יחס בין שכר דירה לשכר ממוצעים ←

מבט ראשוני וממוקד על מחירי הצריכה, השכר הממוצע למשרת שכיר ורמת המחירים בהשוואה בינלאומית. כל מדד עונה על שאלה אחרת; חשוב לקרוא את התקופות וההגדרות.

מדד המחירים לצרכן

לפי הלמ״ס, המחירים לצרכן היו גבוהים ב־1.5% באוגוסט 2026 לעומת אוגוסט 2025. האטה באינפלציה אינה פירושה חזרה לרמת המחירים הקודמת.

ישראל, אוגוסט 2025104.2 נקודות מדד, ממוצע 2024 = 100
ישראל, אוגוסט 2026105.8 נקודות מדד, ממוצע 2024 = 100
מגבלות והערות
  • המדד מודד שינוי במחיר סל צריכה מייצג, ולא את הוצאותיו של כל משק בית.
  • השינוי השנתי של 1.5% הוא הנתון שפרסמה הלמ״ס; חישוב מנקודות מדד מעוגלות עשוי להיות שונה מעט.
  • מחירי רכישת דירות אינם נכללים במדד זה.

שכר ברוטו ממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים

השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים עלה ב־7.7% במחירים שוטפים בין יוני 2025 ליוני 2026. הלמ״ס מדווחת על עלייה של 5.9% בניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן.

ישראל, יוני 202514,132 ש״ח לחודש, במחירים שוטפים
ישראל, יוני 202615,218 ש״ח לחודש, במחירים שוטפים
מגבלות והערות
  • זהו ממוצע למשרת שכיר, ולא שכר חציוני, שכר נטו או הכנסה של אדם או משק בית.
  • הערכים בשקלים הם במחירים שוטפים; השינוי בכוח הקנייה מוצג בנפרד לפי נתוני הלמ״ס בניכוי מדד המחירים לצרכן.
  • הסדרה מתייחסת למשרות שכיר של עובדים ישראלים, ואינה מייצגת את כל העובדים.

רמת מחירי הצריכה בהשוואה בינלאומית

בהשוואת OECD לשנת 2023, רמת מחירי הצריכה בישראל הייתה גבוהה ב־22% מנקודת הייחוס של הארגון.

נקודת ייחוס OECD, שנת 2023100 מדד, OECD = 100
ישראל, שנת 2023122 מדד, OECD = 100
מגבלות והערות
  • זו השוואת רמות מחירים בין מדינות באותה שנה, המבוססת על שווי כוח קנייה לצריכה פרטית; זה אינו שיעור אינפלציה או מדד יוקר מחיה ביחס לשכר.
  • הנתון מתייחס ל־2023, ולא למחירי 2026. שערי חליפין והרכב הסלים משפיעים על ההשוואה; יש לנקוט זהירות נוספת בהשוואת מוצרים בודדים.

מדד מחירי הדירות: שינוי לעומת התקופה הדו־חודשית הקודמת

המדד ירד ב־1.1% בתקופת אפריל–מאי, ואז עלה ב־0.1% במאי–יוני וב־0.2% ביוני–יולי. הלמ״ס מדווחת גם שמחירי יוני–יולי 2026 היו נמוכים ב־1.2% לעומת יוני–יולי 2025. שלוש התקופות האחרונות הן ארעיות.

אפריל–מאי 2026 לעומת מרץ–אפריל 2026ירידה‎-1.1 % שינוי במדד מנוכה איכות
מאי–יוני 2026 לעומת אפריל–מאי 2026עלייה0.1 % שינוי במדד מנוכה איכות
יוני–יולי 2026 לעומת מאי–יוני 2026עלייה0.2 % שינוי במדד מנוכה איכות
מגבלות והערות
  • המדד מודד מחירי עסקאות בדירות חדשות ויד שנייה בניכוי איכות. הוא אינו מחיר מכירה ממוצע, שכר דירה, עלות משכנתה או יחס בין מחיר להכנסה.
  • התצפיות העוקבות משוות תקופות דו־חודשיות חופפות. אין לחבר אותן או לפרש אותן כשינויים חודשיים נפרדים.
  • הלמ״ס מסמנת את שלוש התקופות האחרונות כארעיות משום שעשויות להתווסף עסקאות; ערכי עבר עשויים להתעדכן. השינוי השנתי המוזכר במסקנה משתמש בתקופת השוואה שונה משלוש התצפיות המוצגות.

שכר דירה חודשי ממוצע בישראל, בשוק השכירות החופשי

שכר הדירה החודשי הממוצע המשוער בישראל עמד על 5,085.5 ש״ח באפריל–יוני 2026, גבוה ב־206.8 ש״ח מאותו רבעון ב־2025. ההפרש בין הממוצעים אינו מדד לשינוי במחיר השכירות של דירה בעלת מאפיינים קבועים.

אפריל–יוני 20254,878.7 ש״ח לחודש, ממוצע רבעוני במחירים שוטפים
ינואר–מרץ 20265,051.7 ש״ח לחודש, ממוצע רבעוני במחירים שוטפים
אפריל–יוני 20265,085.5 ש״ח לחודש, ממוצע רבעוני במחירים שוטפים
מגבלות והערות
  • זהו ממוצע מוערך של מדגם דירות שכורות בשוק החופשי, לא שכר הדירה של משק בית חציוני ולא מחיר שכירות מבוקש במודעה עדכנית.
  • שינוי בממוצע הרבעוני עשוי לשקף גם שינוי בהרכב ובאיכות הדירות במדגם. אין לפרש את ההפרש בין הרבעונים כמדד הרשמי של רכיב שכר הדירה במדד המחירים לצרכן.
  • הסכומים נקובים בשקלים שוטפים ולא תוקנו לאינפלציה הכללית. הלמ״ס מדווחת על טעויות דגימה של 14 ש״ח לרבעון השני של 2025 ושל 15 ש״ח לכל אחד משני הרבעונים המוצגים של 2026.

תלמידים שהגיעו לפחות לרמה 2 במדעים במבחן פיזה

שיעור התלמידים שהגיעו לרמת הבסיס בישראל היה נמוך ב־14 נקודות אחוז מממוצע ה־OECD באותו מבחן (60% לעומת 74%).

ישראל60 אחוז מהתלמידים בני ה־15 שנבחנו
ממוצע ה־OECD74 אחוז מהתלמידים בני ה־15 שנבחנו
מגבלות והערות
  • רמה 2 היא רמת הבסיס של פיזה: זיהוי הסבר לתופעה מדעית מוכרת ובמקרים פשוטים בחינה אם מסקנה נתמכת בנתונים. המבחן דוגם בני 15 הלומדים במסגרות חינוך, ולא את כל הילדים. לפי ה־OECD, בישראל נבחנו 7,335 תלמידים ב־215 בתי ספר, המייצגים כ־141,400 תלמידים, שהם כ־88% מכלל בני ה־15; הנתונים עמדו בתקני האיכות של פיזה. קיימת אי־ודאות מדגמית. ממוצע ה־OECD אינו ממוצע עולמי. הפער אינו מלמד מה גרם לו או מבודד את השפעות המלחמה.

תלמידים שהגיעו לפחות לרמה 2 במתמטיקה במבחן פיזה

שיעור התלמידים שהגיעו לרמת הבסיס בישראל היה נמוך ב־11 נקודות אחוז מממוצע ה־OECD (54% לעומת 65%).

ישראל54 אחוז מהתלמידים בני ה־15 שנבחנו
ממוצע ה־OECD65 אחוז מהתלמידים בני ה־15 שנבחנו
מגבלות והערות
  • רמה 2 במתמטיקה כוללת ייצוג מתמטי של מצב פשוט גם ללא הוראה ישירה. ההשוואה היא בין בני 15 הלומדים במסגרות חינוך שנדגמו באותו מבחן, ולא בין כל הילדים. השיעורים מעוגלים ויש בהם אי־ודאות מדגמית. הפער אינו מלמד מה גרם לו.

תלמידים שהגיעו לפחות לרמה 2 בקריאה במבחן פיזה

שיעור התלמידים שהגיעו לרמת הבסיס בישראל היה נמוך ב־10 נקודות אחוז מממוצע ה־OECD (59% לעומת 69%).

ישראל59 אחוז מהתלמידים בני ה־15 שנבחנו
ממוצע ה־OECD69 אחוז מהתלמידים בני ה־15 שנבחנו
מגבלות והערות
  • רמה 2 בקריאה כוללת זיהוי רעיון מרכזי בטקסט בינוני באורכו ואיתור מידע לפי תנאים מפורשים. ההשוואה היא בין בני 15 הלומדים במסגרות חינוך שנדגמו בפיזה 2025, ולא בין כל הילדים. השיעורים מעוגלים ויש בהם אי־ודאות מדגמית. הפער אינו מלמד מה גרם לו.

צעירים ללא השכלה תיכונית מלאה

בישראל 11% מבני 25–34 היו ללא השכלה תיכונית מלאה ב־2025, לעומת 12% בממוצע ה־OECD. בדוח 2026 ה־OECD מדווח על עלייה בישראל מ־9% ב־2015.

ישראל11 אחוז מבני 25–34
ממוצע ה־OECD12 אחוז מבני 25–34
מגבלות והערות
  • זהו שיעור באוכלוסיית בני 25–34, לא שיעור נשירה של תלמידי השנה הנוכחית ולא שיעור זכאות לבגרות. השוואה בין מהדורות OECD עשויה לשקף גם עדכוני נתונים והרכב ממוצע משתנה; כיוון השינוי בישראל בין 2015 ל־2025 מוצג לפי אותה מהדורת 2026. אין להסיק מכך מה גרם לפער בין המדינות.

השלמת תואר ראשון בזמן התקני

61% מהמתחילים בישראל השלימו תואר ראשון בזמן התקני, לעומת 43% בממוצע ה־OECD.

ישראל61 אחוז מהמתחילים בתוכניות תואר ראשון
ממוצע ה־OECD43 אחוז מהמתחילים בתוכניות תואר ראשון
מגבלות והערות
  • המדד עוקב אחר מתחילים בתואר ראשון, לא אחר כלל הצעירים. נתוני ההשלמה ל־2023 מתייחסים למי שמועד הסיום התקני של תוכניתם היה ב־2020, בתקופת הקורונה. השוואת המדינות אינה מסבירה את הסיבות לפער.

השלמת תואר ראשון עד שלוש שנים אחרי הזמן התקני

בתוך שלוש שנים נוספות שיעור המסיימים הגיע ל־79% בישראל ול־70% בממוצע ה־OECD.

ישראל79 אחוז מהמתחילים בתוכניות תואר ראשון
ממוצע ה־OECD70 אחוז מהמתחילים בתוכניות תואר ראשון
מגבלות והערות
  • זהו אותו מדד השלמת תואר ראשון בחלון זמן ארוך יותר, ולא תוספת של 79% למסיימים בזמן התקני. מחזור הייחוס של נתוני 2023 היה צפוי לסיים את לימודיו ב־2020; אין להסיק סיבתיות מן ההשוואה.

תוחלת חיים בלידה

בדוח ה־OECD תוחלת החיים בישראל היא 83.8 שנים, 2.7 שנים מעל ממוצע הארגון.

ישראל83.8 שנים
ממוצע ה־OECD81.1 שנים
מקור: OECD, Health at a Glance 2025: Israel · נבדק:
מגבלות והערות
  • ממוצע ה־OECD המוצג, 81.1 שנים, חושב מתוך דיווח ה־OECD שישראל גבוהה מהממוצע ב־2.7 שנים (83.8 פחות 2.7). זהו מדד ברמת האוכלוסייה, המושפע גם מגורמים שאינם שירותי בריאות. שנת התצפית המדויקת אינה מצוינת בסיכום המדינה; אין להסיק מכאן מגמה או השפעה של מדיניות מסוימת.

תמותה הניתנת למניעה

לפי ה־OECD, שיעור התמותה הניתנת למניעה בישראל הוא 78 ל־100 אלף נפש, לעומת 145 בממוצע הארגון. במדד זה ערך נמוך יותר עדיף.

ישראל78 מקרי מוות ל־100 אלף נפש
ממוצע ה־OECD145 מקרי מוות ל־100 אלף נפש
מקור: OECD, Health at a Glance 2025: Israel · נבדק:
מגבלות והערות
  • זהו מדד המבוסס על סיבות מוות שנכללות בהגדרת ה־OECD לתמותה הניתנת למניעה. הוא אינו מוכיח מה גרם לפער. שנת התצפית המדויקת אינה מצוינת בסיכום המדינה.

תוחלת חיים בלידה לפי קבוצת אוכלוסייה: גברים

בלוח התמותה השלם ל־2020–2024, תוחלת החיים של גברים בקבוצת יהודים ואחרים גבוהה ב־4.4 שנים מזו של ערבים.

גברים, יהודים ואחרים81.5 שנות חיים בלידה
גברים, ערבים77.1 שנות חיים בלידה
מגבלות והערות
  • אלה אומדני תוחלת חיים תקופתיים לפי שיעורי התמותה בחמש השנים 2020–2024, לא משך החיים שנצפה בפועל של ילידי התקופה. הלמ״ס מגדירה ״יהודים ואחרים״ בנפרד מ״ערבים״. נתוני 2023–2024 כוללים אזרחים וחיילים שנהרגו במלחמת חרבות ברזל. רווחי הסמך של 95% בלוחות הם 81.4–81.5 ליהודים ואחרים ו־77.1–77.2 לערבים; הפער אינו מוכיח סיבה, איכות שירותי בריאות או השפעה של מדיניות מסוימת. אין להשוות ישירות לתוחלת החיים הארצית בסיכום ה־OECD, המתייחסת לתצפית ולשיטה אחרות.

תוחלת חיים בלידה לפי קבוצת אוכלוסייה: נשים

בלוח התמותה השלם ל־2020–2024, תוחלת החיים של נשים בקבוצת יהודים ואחרים גבוהה ב־3.4 שנים מזו של ערבים.

נשים, יהודיות ואחרות85.5 שנות חיים בלידה
נשים, ערביות82.1 שנות חיים בלידה
מגבלות והערות
  • אלה אומדני תוחלת חיים תקופתיים לפי שיעורי התמותה בחמש השנים 2020–2024, לא משך החיים שנצפה בפועל של ילידי התקופה. הלמ״ס מגדירה ״יהודים ואחרים״ בנפרד מ״ערבים״. נתוני 2023–2024 כוללים אזרחים וחיילים שנהרגו במלחמת חרבות ברזל. רווחי הסמך של 95% בלוחות הם 85.5–85.6 ליהודיות ואחרות ו־82.0–82.2 לערביות; הפער אינו מוכיח סיבה, איכות שירותי בריאות או השפעה של מדיניות מסוימת. אין להשוות ישירות לתוחלת החיים הארצית בסיכום ה־OECD, המתייחסת לתצפית ולשיטה אחרות.

הוצאה על בריאות כחלק מהתוצר

ישראל הוציאה על בריאות 7.6% מהתוצר לעומת 9.3% בממוצע ה־OECD, לפי דוח 2025.

ישראל7.6 אחוזי תוצר
ממוצע ה־OECD9.3 אחוזי תוצר
מקור: OECD, Health at a Glance 2025: Israel · נבדק:
מגבלות והערות
  • המדד כולל הוצאה שוטפת ציבורית ופרטית על בריאות; הוא אינו הוצאה ממשלתית בלבד או מדד לנטל משקי הבית. פער בהוצאה אינו קובע לבדו אם המימון מספיק או יעיל. שנת התצפית עשויה להשתנות בין מדינות.

מימון ציבורי לבריאות כחלק מהתוצר

לפי הלמ״ס, מימון ציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות היה 4.8% מהתוצר ב־2023 ו־4.7% ב־2024 (אומדן מוקדם).

20234.8 אחוזי תוצר
2024 (אומדן מוקדם)4.7 אחוזי תוצר
מגבלות והערות
  • המימון הציבורי כולל את תקציב הממשלה ואת מס הבריאות, ונמדד כחלק מהתוצר. נתון 2024 מוקדם ועשוי להשתנות. ירידה של 0.1 נקודת אחוז ביחס לתוצר אינה מלמדת לבדה שההוצאה בשקלים ירדה, משום שגם התוצר משתנה. הגדרת ההוצאה הלאומית של הלמ״ס כוללת רכיבי השקעה, ולכן אין להשוות מספר זה ישירות לשיעור ההוצאה השוטפת של OECD או לחלק המימון באמצעות תשלום חובה מראש.

חלק המימון באמצעות תשלום חובה מראש

62% מההוצאה על בריאות בישראל מומנו באמצעות מנגנוני תשלום חובה מראש, לעומת 75% בממוצע ה־OECD.

ישראל62 אחוז מסך ההוצאה על בריאות
ממוצע ה־OECD75 אחוז מסך ההוצאה על בריאות
מקור: OECD, Health at a Glance 2025: Israel · נבדק:
מגבלות והערות
  • הנתון עוסק בחלקו של מימון חובה מכלל ההוצאה, ולא מציג ישירות כמה שילם משק בית מסוים מכיסו או את שיעור המשפחות עם הוצאה מעיקה. הוא אינו מסביר לבדו נגישות לטיפול.

הוצאה ישירה על בריאות מתוך הצריכה של משקי הבית

לפי תרשים 5.8 של ה־OECD, הוצאה ישירה על בריאות הייתה 3.1% מהצריכה הסופית של משקי הבית בישראל, לעומת 3.2% בממוצע הארגון.

ישראל3.1 אחוז מסך הצריכה הסופית של משקי הבית
ממוצע ה־OECD3.2 אחוז מסך הצריכה הסופית של משקי הבית
מגבלות והערות
  • זהו שיעור מצריכה מצרפית של כלל משקי הבית, לא הוצאה של משק בית טיפוסי ולא שיעור ההוצאה על בריאות מתוך תקציב הבריאות. תשלום ישיר כולל השתתפות עצמית ורכישות שאינן מכוסות בביטוח. דמיון בממוצע אינו שולל נטל כבד על קבוצות מסוימות. התרשים מציין 2023 או השנה הקרובה ביותר; הערכים מעוגלים מעמודת נתוני התרשים (ישראל 3.093, ממוצע OECD38 ‏3.179).

משקי בית עם הוצאה מעיקה על בריאות

בתרשים 5.10 של ה־OECD, ‏5.4% ממשקי הבית בישראל סווגו כבעלי הוצאה מעיקה על בריאות ב־2022.

ישראל5.4 אחוז ממשקי הבית
מגבלות והערות
  • לפי הגדרת התרשים, הוצאה ישירה על בריאות נחשבת מעיקה כאשר היא עולה על 40% מהמשאבים שנותרים למשק הבית אחרי סכום תקני למזון, דיור ושירותי יסוד. זהו נתון סקר מ־2022, לא מדד עדכני ל־2026. תרשים המדינות מערב שנים שונות, ולכן אין כאן ממוצע OECD להשוואה ישירה. הערך 5.4% מעוגל מ־5.409 בנתוני התרשים; אין להסיק ממנו מה הנטל של משק בית מסוים.

מרוצים מזמינות שירותי בריאות איכותיים

73% מהמשיבים בישראל היו מרוצים מזמינות שירותי בריאות איכותיים, לעומת 64% בממוצע ה־OECD.

ישראל73 אחוז מהמשיבים
ממוצע ה־OECD64 אחוז מהמשיבים
מקור: OECD, Health at a Glance 2025: Israel · נבדק:
מגבלות והערות
  • זהו מדד תפיסתי מסקר ולא מדידה של זמני המתנה. ה־OECD מציין שאין נתונים השוואתיים על צרכים רפואיים שלא נענו בישראל; שנת הסקר המדויקת אינה מופיעה בסיכום המדינה.

מיטות אשפוז לכל אלף תושבים

לפי ה־OECD, בישראל היו 3.0 מיטות אשפוז לאלף תושבים, לעומת ממוצע של 4.2 במדינות הארגון בנתוני 2023 או השנה הקרובה ביותר.

ישראל3 מיטות לאלף תושבים
ממוצע ה־OECD4.2 מיטות לאלף תושבים
מגבלות והערות
  • מדד ה־OECD כולל מיטות אשפוז המוחזקות, מאוישות וזמינות לשימוש בבתי חולים כלליים, פסיכיאטריים ומומחים; מיטות במוסדות סיעודיים אינן כלולות. הוא אינו מציג בנפרד מיטות אשפוז חריף או טיפול נמרץ. ההשוואה משתמשת ב־2023 או בשנה הקרובה ביותר, וכיסוי בתי החולים וההגדרות אינם זהים לחלוטין בכל מדינה. מספר המיטות לבדו אינו קובע נגישות, איכות, תפוסה או מהו מספר המיטות הרצוי; גם אשפוז יום, משך האשפוז וכוח האדם חשובים.

רופאים פעילים לכל אלף תושבים

לפי דוח המדינות של ה־OECD, בישראל היו 3.5 רופאים פעילים לאלף תושבים לעומת ממוצע של 3.9 בארגון.

ישראל3.5 רופאים פעילים לאלף תושבים
ממוצע ה־OECD3.9 רופאים פעילים לאלף תושבים
מגבלות והערות
  • תרשים ה־OECD משתמש ב־2023 או בשנה הקרובה ביותר; ההגדרות וכיסוי הנתונים אינם זהים לחלוטין בכל מדינה, ועמוד ישראל אינו מציין כאן את השנה המדויקת. מספר הרופאים אינו מראה היקף משרה, התמחות, פיזור גאוגרפי או זמני המתנה; שיעור נמוך יותר לבדו אינו מוכיח צורך רפואי שלא נענה.

אחיות ואחים פעילים לכל אלף תושבים

לפי דוח המדינות של ה־OECD, בישראל היו 5.6 אחיות ואחים פעילים לאלף תושבים לעומת ממוצע של 9.2 בארגון.

ישראל5.6 אחיות ואחים פעילים לאלף תושבים
ממוצע ה־OECD9.2 אחיות ואחים פעילים לאלף תושבים
מגבלות והערות
  • תרשים ה־OECD משתמש ב־2023 או בשנה הקרובה ביותר; הדיווח עשוי להשתנות בין מדינות ועמוד ישראל אינו מציין כאן את השנה המדויקת. הנתון אינו מראה היקף משרה, תמהיל הכשרה, מיקום או איכות טיפול; אין לקרוא אותו כמדד זמני המתנה.

שיעור התעסוקה, בני 15 ומעלה

שיעור התעסוקה מנוכה העונתיות ירד מ־60.3% ביולי ל־60.0% באוגוסט 2026, הפרש של 0.3 נקודת אחוז. ארבעה נתונים חודשיים אינם מספיקים לקביעת מגמה מתמשכת.

ישראל, מאי 202659.9 % מבני 15 ומעלה, מנוכה עונתיות
ישראל, יוני 202660.2 % מבני 15 ומעלה, מנוכה עונתיות
ישראל, יולי 202660.3 % מבני 15 ומעלה, מנוכה עונתיות
ישראל, אוגוסט 202660 % מבני 15 ומעלה, מנוכה עונתיות
מגבלות והערות
  • שיעור התעסוקה הוא מספר המועסקים חלקי כלל האוכלוסייה בת 15 ומעלה, ולא שיעור המועסקים מקרב המשתתפים בכוח העבודה.
  • אומדני הסקר מנוכי העונתיות עשויים להתעדכן. הם כוללים גם חלק מהנעדרים זמנית מעבודתם, ואינם מודדים שעות עבודה, שכר, איכות משרה או מצב כספי של משקי בית.
  • הלמ״ס שינתה בינואר 2026 את הגדרת אוכלוסיית הסקר ואת אומדני המפקד. החבילה משתמשת רק בתצפיות מ־2026 מהסדרה המעודכנת, בלי לערבב אותן עם הודעות 2025 שלא עודכנו.

מה אפשר למדוד, ומה עדיין לא?

אנחנו מפרידים בין הקצאה ישירה, תמיכה עקיפה והערכות של השפעה כלכלית. אלה סוגי נתונים שונים ואין לחברם בלי בדיקה.

תכנית 220101 כוללת תמיכה במועצות דתיות וכן שכר רבנים ובלניות ביישובים. הנתונים משלבים הוצאה בפועל, תקציב מקורי, הצעת תקציב ומצב תקציב מאוחר יותר ב־2026; הם אינם מגמת הוצאה או העלות הכוללת של מדיניות דת ומדינה.

תכנית 220101: הוצאה בפועל ב־2024

369.582 מיליון ש״ח
תקופה: שנת 2024, הוצאה בפועל

הצעת התקציב של המשרד לשירותי דת לשנת 2026 מציגה סכום זה כביצוע בשנת 2024 בתכנית 220101.

מגבלות והערות
  • זהו סעיף ממשלתי שבוצע; הוא אינו כולל את כל השתתפות הרשויות המקומיות או תכניות אחרות לשירותי דת.

תכנית 220101: תקציב מקורי ל־2025

361.925 מיליון ש״ח
תקופה: שנת 2025, תקציב מקורי

הצעת התקציב ל־2026 מציגה את הסכום שנקבע בחוק התקציב ל־2025 לתכנית 220101.

מגבלות והערות
  • תקציב מקורי, לא הוצאה בפועל או תקציב לאחר שינויים במהלך השנה. אין לפרש השוואה ישירה לביצוע 2024 כשינוי בהוצאה.

תכנית 220101: הצעת התקציב ל־2026

405.912 מיליון ש״ח
תקופה: הצעת תקציב 2026, ינואר 2026

בהצעת המשרד מינואר 2026 זהו התקציב נטו לתכנית 220101.

מגבלות והערות
  • זו הצעה, לא הקצאה מאושרת או הוצאה בפועל שאומתו. יש לבדוק את התקציב המאושר והמעודכן לפני הצגתו כמימון הנוכחי.

תכנית 220101: מצב התקציב לפני בקשת העודפים במאי 2026

429.823 מיליון ש״ח
תקופה: מצב תקציב 2026 לפני בקשה מ־3 במאי 2026

בקשת משרד האוצר שהוגשה לכנסת מציגה 429.823 מיליון ש״ח לפני העברת עודפים מבוקשת של 6.307 מיליון ש״ח לתכנית 220101. הסכום גבוה מההצעה מינואר, שעמדה על 405.912 מיליון ש״ח.

מגבלות והערות
  • זהו מצב התקציב לפני הבקשה, לא הוצאה בפועל או בהכרח התקציב המעודכן האחרון לשנת 2026. אין לראות בעודפים המבוקשים סכום שאושר או הוצא בלי בדיקת סטטוס הבקשה.
שיטת המדידה

שני המקורות הרשמיים מציגים את הסכומים באלפי שקלים; כאן הם הומרו למיליוני שקלים. הצעת 2026 ומצב התקציב המאוחר יותר הם שלבים של אותה תכנית ואסור לחבר ביניהם. תכנית 220101 כלולה בסעיף התקציבי של המשרד לשירותי דת, ולכן אין להוסיף אותה לסך המשרד כסכום נפרד. הנתונים אינם כוללים מימון רשויות מקומיות, משרדים אחרים או אומדנים של עלויות עקיפות והזדמנות.

אילו קשרים בינלאומיים משפיעים על ישראל?

נתונים נקודתיים על יחסים בינלאומיים, עם הבחנה בין עמדות הציבור, החלטות ממשלות וקשרים חומריים.

סיוע צבאי אמריקאי ותכניות משותפות להגנה מפני טילים הם קשר ביטחוני שניתן למדידה. הנתונים מתארים הקצבות אמריקאיות בשנת הכספים 2025, ולא אספקת ציוד, את כלל הוצאות הביטחון של ישראל או תרחיש של שינוי ביחסים.

מימון צבאי אמריקאי לישראל

3.3 מיליארד דולר
תקופה: שנת הכספים 2025 בארה״ב

שירות המחקר של הקונגרס מדווח כי חוק ההקצבות לשנת הכספים 2025 העמיד את המימון הצבאי הזר לישראל על 3.3 מיליארד דולר.

מגבלות והערות
  • זו הקצבה, לא מדידה של נשק שסופק או כסף שהוצא ב־2025. תקציבי החירום הנוספים של 2024 אינם כלולים.

שיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי בהגנה מפני טילים

0.5 מיליארד דולר
תקופה: שנת הכספים 2025 בארה״ב

אותו דוח מציין הקצבה של 500 מיליון דולר לתכניות שיתוף פעולה בהגנה מפני טילים בשנת הכספים 2025.

מגבלות והערות
  • זהו מימון לתכניות משותפות, בנפרד מהמימון הצבאי הזר; אין לראות בו בהכרח העברה כספית ישירה לישראל. תקציבי החירום של 2024 אינם כלולים.
שיטת המדידה

שנת הכספים האמריקאית נמשכת מאוקטובר עד ספטמבר. שני הסכומים הם קטגוריות הקצבה שונות; אין להוסיף להם את מלוא ההתחייבות הרב־שנתית, אחרת תהיה ספירה כפולה. הנתונים אינם כוללים הקצבות חירום נוספות ואינם מודדים את חלקו של הסיוע בכלל תקציב הביטחון הישראלי או את השפעתו הסיבתית של שינוי ביחסים.

סקר דעת קהל

עמדות כלפי ישראל במדינות ובאזורים שנבדקו

בסקר של מכון פיו בשנת 2026, עמדות שליליות כלפי ישראל היו נפוצות מעמדות חיוביות ברוב 36 המקומות שנבדקו. הנתונים מתארים תשובות לשאלת דעת קהל, ולא מדיניות ממשלתית או התנהגות כלכלית.

השאלה: האם דעתך על ישראל חיובית מאוד, חיובית למדי, שלילית למדי או שלילית מאוד? (תרגום לצורכי תצוגה; נוסחי השאלון בפועל עשויים להשתנות בין שפות ומדינות.)

פיו • 36 מקומות שנבדקו

במסך צר אפשר לגלול את הטבלה לצדדים כדי לראות את כל העמודות.

אחוז בעלי דעה חיובית או שלילית על ישראל בסקר פיו 2026
מדינה או אזורדעה שליליתדעה חיובית
קנדה65%28%
ארצות הברית60%37%
שוודיה78%19%
ספרד78%17%
הולנד76%20%
איטליה75%21%
גרמניה73%23%
פולין70%15%
בריטניה69%25%
צרפת68%24%
יוון65%30%
הונגריה54%32%
פקיסטן95%3%
מלזיה89%11%
אינדונזיה86%13%
יפן83%13%
אוסטרליה79%19%
בנגלדש79%13%
סינגפור72%28%
קוריאה הדרומית70%27%
הפיליפינים64%32%
תאילנד59%38%
סרי לנקה41%40%
הודו28%32%
טורקיה97%1%
הגדה המערבית ומזרח ירושלים85%4%
דרום אפריקה58%27%
קניה47%50%
ניגריה41%47%
גאנה36%49%
צ׳ילה60%22%
מקסיקו59%23%
קולומביה56%29%
ארגנטינה55%21%
ברזיל52%33%
פרו50%28%
תקופת הסקר: 2026-02-08–2026-05-13
מגבלות והערות
  • 36 המקומות שנבדקו אינם מדגם אקראי של העולם. לא נערך סקר בעזה; ישראל עצמה אינה מופיעה בטבלת הדעות על ישראל.
  • האחוזים החיוביים והשליליים אינם חייבים להסתכם ב־100%: חלק מהמשיבים לא ענו, והנתונים מעוגלים.
  • פיו השתמש בראיונות טלפוניים, פנים אל פנים ומקוונים. שיטת הדגימה, מועדי הראיונות וטעות הדגימה משתנים בין מקומות; אין להסיק מהבדלים קטנים בלי לבדוק את אי־הוודאות המקומית.
  • העמדות נמדדו בפברואר–מאי 2026. ראיונות רבים נערכו אחרי 28 בפברואר. הסקר אינו מזהה מה גרם לעמדה ואינו מנבא מדיניות, סיוע, מסחר או צעדים דיפלומטיים.
  • 13 נתוני המגמה משחזרים השוואות שפיו פרסם לשנים 2025–2026 וסימן כעליות מובהקות בשיעור הדעה השלילית. זו בחירה של מקומות שבהם נרשמה עלייה, לא כלל המקומות שנבדקו. שינויי שיטת סקר עלולים להקשות על השוואות היסטוריות ארוכות יותר.
איך לקרוא את האתר

המקור הוא חלק מהסיפור.

כל נתון במהדורה הזו מלווה בקישור למקור, בתקופת המדידה ובהסבר קצר על מגבלותיו. אנחנו משתמשים במקורות ראשוניים ככל האפשר ומעדכנים פרטים כשמתפרסם מידע חדש.

01עובדה מול פרשנות

מספרים ותפקידים מוצגים בנפרד מהמשמעות שאפשר לייחס להם.

02השוואה הוגנת

אנחנו בודקים הגדרות, תקופות ויחידות לפני השוואה בין שנים או מדינות.

03מגבלות גלויות

נתון חסר או שאלה פתוחה מסומנים במקום להסתיר אי־ודאות.

לשיטת העבודה המלאה ←

תיקונים ושאלות

מצאתם טעות?

שלחו לנו את העמוד, המשפט הבעייתי ומקור תומך. נבדוק תיקונים ענייניים ונציג שינוי מהותי בצורה גלויה.